רשלנות רפואית לפי מחלה

רשלנות רפואית היא לא דבר נדיר כל כך לצערנו, גם רופאים מומחים, מנוסים, מקצועיים ומיומנים ככל שיהיו, הם רק בני אדם והם עלולים לטעות. ואכן, במרבית המקרים רשלנות רפואית איננה נעשית בכוונת זדון אבל, מכיוון שטעות בטיפול רפואי עלולה להוביל לטרגדיה כל מקרה צריך להיבדק בקפידה. ישנן מחלות קשות ומורכבות ובשל כך הן גוררות מאחוריהן מקרים רבים יותר של רשלנות רפואית, ככלל ניתן לומר שככל שהמחלה יותר קשה כמות המקרים של רשלנות רפואית הקשורים במחלה זו רבים יותר. המאמר הבא עוסק באירועים של רשלנות רפואית לפי מחלה.

רשלנות רפואית בטיפול במחלות סרטן שונות

גם מי שאינו עוסק ברפואה יודע שככל שמגלים את מחלת הסרטן מוקדם יותר כך הסיכוי להבריא גדול יותר. מנגד, איחור בגילוי המחלה עלול להיות הרה גורל, לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, לאבדן הסיכוי להירפא וכמוכן לא עלינו למוות. אנשים שמגיעים עם היסטוריה משפחתית של מחלת הסרטן נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בסרטן ולכן על רופא המשפחה להפנותם לבדיקות סקר מעת לעת, לבדיקות ממוגרפיה או סיטי. במידה ורופא המשפחה לא מפנה לבדיקות אלה והאנשים מפתחים את המחלה זו עילה לתביעת רשלנות רפואית לפי מחלה. כמו כן, במידה ובוצעו בדיקות והן פוענחו בצורה שגויה שגרמה לכך שלא נתקבל טיפול תואם ומציל חיים, זה יהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית לפי מחלה.

אירועים מוחיים – שבץ

אחת הסיבות המרכזיות למוות בטרם עת בעולם המערבי הוא השבץ המוחי. מצב בו רופא לא מצליח לזהות את הסימנים הראשונים המעידים על שבץ מוחי מתקרב יכול להוות עילה לתביעה של רשלנות רפואית לפי מחלה.  שבץ מוחי למרות ששונה מאוד ממחלת הסרטן דומה לה בעובדה שככל שמגלים מוקדם יותר ניתן למנוע אותו ואף להירפא.

כשל זיהומי

זיהום שלא מאובחן בזמן יכול להוביל לכשל רב מערכתי שיכול לגרום לנכות ואף למוות. זיהום שלא אובחן ולא טופל עלול להסתיים בצורה רעה מאוד ולהותיר נזקים כרוניים, דבר שעשוי להוביל לתביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה.

דלקת התוספתן

רופא אליו מגיע פציינט שסובל לפתע מכאבי בטן קשים בצד ימין, בחלק התחתון של הבטן ולא מאובחן בזמן שהנו סובל מדלקת בתוספתן, עלול להביא לכך שהתוספתן יתפוצץ בגופו של הפציינט ויגרום אפילו למותו. כשל באבחון דלקת התוספתן והרעת מצבו של המטופל מהווה עילה משמעותית להגשת תביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה.

גילוי סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הנו שכיח מאוד ואולם, ישנה בדיקה יעילה מאוד לגילוי מוקדם של המחלה – קולונוסקופיה.

מדובר בבדיקה מצילת חיים ולכן, אם אדם מתלונן על דם בצואה, ירידה במשקל, בתוספת מספר נתונים אישיים של רקע משפחתי וגיל, על הרופא להפנות את אותו אדם לביצוע בדיקת קולונוסקופיה. בדיקה זו מדגימה מחלות מעי, מחלות ברקטום וסרטן המעי. אי הפנייתו של אדם זה על ידי רופאו לביצוע בדיקת קולונוסקופיה תחשב רשלנות רפואית לפי מחלה.

סרטן צוואר הרחם

בדיקת פאפ רגילה מדגימה שינויים טרום ממאירים בצוואר הרחם. אי הפניה לבדיקה זו למרות ממצאים שמצדיקים זאת והתפתחות סרטן צוואר הרחם כתוצאה מכך מהווים עילה לתביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה.

סרטן השד

מטופלת שמגיעה לרופא שלה עם גוש נמוש בשד או בבית השחי ואיננה מופנית מיד לבדיקת ממוגרפיה לשלילת סרטן השד, הנה קורבן של רשלנות רפואית לפי מחלה. גם במידה ובוצעה בדיקת ממוגרפיה או אולטרה-סאונד של השד והרופא פספס את הממצא, הוא חשוף לתביעה בשל רשלנות רפואית לפי מחלה.

סרטן השחלות

בחורה בת 24 אובחנה עם סרטן השחלות שלב 4 שנחשב לשלב מתקדם מאוד של המחלה, זאת למרות שהגיע לרופא המשפחה שלה והתלוננה על כאבי בטן עזים. הרופא הפנה לביצוע בדיקת אולטרסאונד אולם, פספס בצורה לא אחראית את הממצא שהיה אמור לגרום לכך שתופנה מיד לבדיקה נוספת באמצעות מכשיר ה- MRI. לאור העובדה שהבחורה לא אובחנה כראוי הסרטן התפשט מאוד וגרם לכך שנאלצה לעבור ניתוח מורכב לכריתה נרחבת של אברי הרבייה ואיברים פנימיים נוספים. בנוסף, סיכויי החלמתה פחתו עד מאוד. מקרה זה מהווה עילה ברורה וחד משמעית לתביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה.

מפרצת באבי העורקים

אדם עבר בהצלחה ניתוח לב פתוח. מספר ימים לאחר שחרורו מבית החולים החל לעלות לו החום, בבירור שעבר בבית החולים בוצעה בדיקת אקו לב שנמצאה כתקינה. לאחר כחודש שב האיש לבית החולים עקב התדרדרות במצבו, בדיקת אקו לב שבוצעה הפעם גילתה התרחבות בצורת שק של אבי העורקים. האיש הוכנס לניתוח דחוף ונכרת החלק המזוהם באבי העורקים. מומחה נוסף שבדק את הנתונים של המקרה קבע בצורה חד משמעית כי ניתן היה ואף חובה לאבחן את המפרצת באבי העורקים כבר בבדיקת האקו לב הראשונה שבוצעה. מדובר במקרה חמור של רשלנות רפואית לפי מחלה שהסתיים בפיצוי התובע.

מקרה בכליה

רשלנות רפואית לפי מחלה חמורה במיוחד היא כשכורתים לאדם איבר שלא לצורך. אבחון שגוי עלול להיות ממש הרה אסון במצבים מסוימים. אדם, נכה צה"ל אובחן בצורה שגויה כחולה בסרטן כליות ונאלץ לעבור כריתה מלאה של כליה, רק שמיד לאחר מכן התברר שהכריתה נעשתה בטעות בשל אבחנה שגויה ושהאיש סובל רק מדלקת בכליה. הסיפור התחיל מכך שהאיש פנה לרופא המשפחה עם תלונה של דם בשתן, הוא הופנה לביצוע מספר בדיקות שחזרו תקינות. לאחר מספר בדיקות נוספות שבוצעו קבע רופא המשפחה שמדובר בסרטן בשלפוחית השתן. לאור קביעה זו הופנה האיש לבירורים נוספים ואף לביופסיה שבאמצעותה נקבע כי לאיש סרטן בכליה הימנית, זאת למרות העובדה שהפתולוג טען שלא ניתן לספק תשובה חד משמעית לעניין מחלת הסרטן. כאמור, לאיש נכרתה כליה מבלי שתילקח ביופסיה נוספת ורק לאחר הכריתה התגלה בבדיקת המעבדה של הכליה הכרותה שלא היה ולא נברא.

טעות על הרצף

אוטיזם הנה הפרעה בריאותית שלה רמות חומרה שונות, ולכן מקובל להתייחס לסובלים מהתופעה כאנשים שמצויים על הרצף האוטיסטי. מדובר בהפרעה שאין לה טיפול תרופתי מדויק אולם, ניתן להסתייע בטיפול פסיכולוגי תומך ובתרופות כמו תרופות הרגעה, תרופות מפחיתות חרדה ולפי הצורך בתרופות לבעיות קשב וריכוז. ביטויי התופעה על פי רוב הם בעיות בתקשורת עם הסביבה ואי יכולת ליצור קשרים חברתיים. בנוסף, בחלק מהמקרים מדובר גם בתופעות של חזרה על פעולות פיזיות לא רצוניות או חזרה על מילים מסוימות ללא שליטה בדבר. תביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה בהקשר של אוטיזם תתעורר באחד משני מצבים

כדלקמן – היעדר אבחנה רפואית בשלב ההיריון לכך שקיים סיכוי גדול שהוולד יהיה על הרצף האוטיסטי או, בגין התרשלות באבחון אוטיזם במהלך שנות חייו של התובע.

אחת הבדיקות החדשות והיעילות, שמאפשרת להבין את מצבו של העובר היא בדיקת צ'יפ גנטי אותה מבצעים באותה נשימה עם בדיקת מי השפיר. ממי השפיר נלקחת דגימה לטובת הצ'יפ הגנטי כך שהבדיקה קלה ומגלה עד 20 אחוזים ממקרי האוטיזם בעוברים. אמנם, נכון לומר שעדין הרפואה לא ממש יודעת ממה בדיוק נגרמת הפרעת האוטיזם אבל כל בדיקה שניתן לבצע על מנת לשלול את הסיכון צריכה להתבצע ולהיות מפוענחת כראוי. אי בצוע הבדיקות או פענוח שגוי מהווים עילה לתביעה על רשלנות רפואית לפי מחלה.

מחלת הגלאוקומה

אבחון

מחלת הגלאוקומה פוגעת בהדרגה בעצב הראיה, כתוצאה מכך שמדובר בתהליך איטי מאוד והדרגתי ברוב גדול של המקרים המטופל לא ירגיש כלל שחלה התדרדרות במצב ראייתו. הפניה לרופא תתבצע כשמצב הראיה ממש יורע ותורגש ירידה חדה ביכולת הראיה. כדי להיות בטוחים שלא מתפתחת המחלה מומלץ לבצע החל מגיל 40 פעם בשנה בדיקה לגילוי מוקדם של גלאוקומה, מדובר בבדיקה קלה ופשוטה שכל רופא עיניים מבצע במרפאתו. במקרה זה רשלנות רפואית לפי מחלה תקרה במידה ורופא העיניים לא יבצע בדיקה לאיתור המחלה למרות תסמינים המצדיקים זאת או, שביצע את הבדיקה וטעה לחלוטין בפענוח שלה.

טיפול

במידה ואובחנה מחלת הגלאוקומה אצל מטופל ישנן שתי דרכים לטפל במחלה והדרך שתיבחר על ידי הרופא המטפל תלויה בחומרת המצב של המטופל. במקרים קלים ניתן להסתפק בדרך כלל בטיפול תרופתי, במקרים קשים יותר יגיע המטופל לכדי ניתוח. טיפול לקוי בעין המנותחת והיווצרות זיהום שיוצר פגיעה כרונית ביכולת הראיה של העין או באובדן הראיה או, ביצוע לקוי של הניתוח עצמו מהווים תביעה של רשלנות רפואית לפי מחלה וקיימת סבירות גבוהה לפיצוי של המטופל.