רשלנות רפואית בניתוח מתקיימת כאשר המנתח מבצע את הפעולה הכירורגית בצורה לקויה, הרופא המרדים שוגה בכמות החומרים, או האחות מתרשלת בפעולה מסוימת בתוך חדר הניתוח. על פי רוב מקרה כזה קורה כשרופא מנתח חורג מהסטנדרט הטיפולי המקובל בניתוח מהסוג המבוצע על ידו, לפני, במהלך או אחרי ביצוע הפעולה הכירורגית וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, הפיך או בלתי הפיך. רופאים מנתחים המבצעים פעולות רפואיות פולשניות ומורכבות מאוד חייבים, אולי יותר מכל רופא אחר, להיות כל העת בתשומת לב מלאה ולבצע כל פעולה בדיוק מרבי וללא טעויות. חיי אדם תלויים בכך באופן ישיר.
בתי החולים בעידן בו אנו חיים עושים ככל שביכולתם לבצע טיפול מהיר ולשחרר את המטופל לביתו. הסיבות לכך הן שבתי החולים רוצים לשחרר כמה שיותר מהר את לחץ המטופלים ובנוסף, כדי לשחרר מיטות ולהכניס מטופלים חדשים במטרה למקסם את רווחיו של בית החולים. אמנם אין כל רע בשחרור מוקדם של כל מטופל אם ניתן, מכיוון שהשהות בבית החולים עלולה להיות בפני עצמה מסוכנת בשל זיהומים שניתן להידבק בהם ופרט לכך, ברור לכל שמטופל מחלים בביתו בצורה הטובה והמהירה ביותר, כך שאם אין צורך בפיקוח רפואי רצוי לשחרר את המטופל. ואולם, המהירות הזאת עלולה לייצר טעויות בטיפול ואלה מובילות בדרך כלל לתביעות על רשלנות רפואית בניתוח. שגיאות במהלך ניתוחים היא אחת העילות השכיחות ביותר בישראל בתחום התביעות על רשלנות רפואית.
ניתוח הוא פרוצדורה רפואית עדינה שדורשת מהרופא המנתח דיוק רב, כל שגיאה שנעשית עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ולפגיעה גופנית קשה. להלן מספר דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית בניתוח –
לא משנה המומחיות הייחודית של הרופא המנתח, כל מנתח חייב לעמוד בסטנדרטים רפואיים מקובלים בעת ביצוע טיפול כירורגי במטופל. כל טעות של הרופא המנתח בזמן הניתוח תהווה עילה לתביעה של רשלנות רפואית בניתוח.
מקרים לא מעטים של רשלנות רפואית בניתוח מתבצעים הרבה לפני הניתוח כשהרופא המטפל לא מספק למטופל שלו, מכל סיבה שהיא, את כל המידע אודות הניתוח ומקיים אתו התייעצות מוקדמת על מנת לוודא בין השאר שהמטופל מבין את הפרטים. לפני כל פרוצדורה כירורגית חייב הרופא המנתח לוודא שהמטופל יכול לעמוד בפני הניתוח האמור, לספק לו מידע אודות הסיכונים והסיכויים של התהליך הרפואי הפולשני באופן ספציפי עבורו ואף, להזהירו במידה והפרוצדורה הרפואית מסכנת אותו באופן ממשי בשל מצבו.
מרבית המקרים של רשלנות רפואית בניתוח מתרחשים מן הסתם במהלך הניתוח עצמו, הרופא המנתח חייב להיות מרוכז בתהליך ולהימנע בכל מחיר מביצוע טעויות. כמה נוראיים הם המקרים בהם הרופא המנתח כורת את האיבר הלא נכון, בצד הלא נכון של המטופל. חשוב תמיד לוודא שהרופא המנתח מנוסה, מיומן ובעל הידע הנדרש לביצוע הניתוח, אל למטופל לצאת מנקודת הנחה שתמיד הכל בסדר ומתנהל לפי הספר. מקרים מיותרים במיוחד הנם אלה בהם הושאר אביזר ניתוחי בגופו של המנותח ועתה יש לנתחו שנית על מנת להוציא את האביזר שהושאר בפנים. כמו כן, לא פעם בשל אי שמירה מספקת על הסטריליות במהלך הניתוח מתפתח זיהום מיותר לחלוטין בגופו של המנותח. כל אלה מובילים בהכרח לתביעה על רשלנות רפואית בניתוח.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתבצע גם לאחר שהסתיים הניתוח כלומר, במהלך ימי ההחלמה של המטופל בבית החולים. לאחר ניתוח על הרופא המנתח לקיים שיחה עם המטופל ולהסביר לו את תוצאות הניתוח וכן, האם עליו להימנע מדברים מסוימים מעתה והלאה או לתקופה זמנית. על הרופא לוודא שסביבת ההחלמה של המטופל בבית החולים בטוחה עבורו ושאין חשש להדבקות בזיהום כזה או אחר שיסכן אותו בצורה מיותרת. לאחר ניתוחים מורכבים על הרופא לשמור את המטופל במעקב צמוד לתקופה מסוימת בבית החולים ואסור בתכלית האיסור לוותר על מעקב זה. המעקב יכלול בדיקות מעקב שישפכו אור על מצב החלמתו של המטופל ויסייעו בקבלת ההחלטה מתי ניתן לשחרר את המטופל להחלמה בביתו.
הרשלנות הרפואית במקרים אלה נובעת לעיתים מקבלת החלטה על שחרור מוקדם מידי של המטופל, דבר שמרע את מצבו לאחר מספר ימים וכן, במקרים בהם המעקב לאחר הניתוח לא היה אחראי מספיק ובאיחור מסוים מגלה הצוות המטפל שמצבו של המטופל הוחמר ויש לנתחו שוב באופן מידי.
אם לא היה מדובר בטרגדיה היה ניתן לחשוב שזו התחלה של בדיחה טובה, מטופל מגיע לבית החולים על מנת לעבור ניתוח של דלקת התוספתן ומגלה לאחר מספר שעות שכרתו לו רגל. קשה לתפוס שדבר כזה יכול בכלל לקרות בבית חולים שאמור לטפל באנשים ולסייע להם להבריא ממצב של חולי. לצערנו הרב, דברים כאלה קורים בגלל התרשלות חמורה שנגרמת מחוסר ריכוז, משחיקה או מחוסר אכפתיות. בכל מקרה מדובר באסון אמתי עבור המטופל שבמקום לקבל טיפול מסור בבעיה מטרידה קיימת מגלה שחייו השתנו מהקצה אל הקצה בצורה הכי מיותרת שניתן לדמיין. טעות חמורה כזאת בזיהוי הטיפול והמטופל היא עילה דרמטית לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח והיא תזכה את המטופל בפיצוי כספי גדול אבל, אף אחד לא יוכל כנראה לשקמו מהטראומה הקשה שחווה ומאבדן האמון במערכת הבריאות.
אחד האלמנטים החשובים ביותר בחוק זכויות החולה הוא הסעיף שעוסק בהסכמה מדעת. סעיף הסכמה מדעת מתייחס לחובה של הרופא לציין בפני המטופל את כל הפרטים אודות הטיפול שעליו לעבור, לרבות הסיכונים שקיימים בטיפול המוצע. כמו כן, מחויב הרופא לספר למטופל על כל האופציות הטיפוליות האחרות שקיימות לטיפול במצבו הרפואי, כשהוא מפרט לפרטי פרטים את היתרונות והחסרונות של אחד ואחד מהטיפולים הללו. אי ביצוע שלב זה בטיפול מהווה עבירה חמורה של זכות החולה לדעת דבר שמוביל לתביעה על רשלנות רפואית בניתוח.
ניתוח הוא פעולה כירורגית עדינה שדורשת מהרופא המנתח רמת מיומנות גבוהה ביותר כדי שלא יקרה דבר שלא אמור לקרות לאיבר קטן פנימי בגוף המטופל. ובכל זאת דברים יכולים לקרות מסיבות שונות ובניהן חוסר ריכוז של רגע, עבודה לא על פי הפרוטוקול המובנה והמתאים לאותו ניתוח או פשוט טעות אנוש. כפי שטייס עלול לקבל החלטה שגויה באוויר ולהביא להתרסקות המטוס כך גם רופא מנתח יכול לטעות בהחלטה ולגרום לנזק. הנזקים השכיחים במקרים של ניתוחים הם פגיעה באיברי גוף פנימיים קטנים כגון: עצב, עורק ואו וריד. גם פגיעה בנימים מרובים יכולה להסתבך. בחלק מהמקרים בהם מתבצע חיתוך שגוי שכזה מוגשת כנגד הרופא המנתח תביעה על רשלנות רפואית בניתוח.
אחד המקרים השכיחים ביותר בהקשר של ניקוב במהלך ניתוח שמוביל לדליפה מסוכנת הוא בניתוח לקיצור קיבה – ניתוח שרוול. מדובר בסיבוך מוכר בניתוח המאפשר לאדם שסובל מהשמנת יתר לרדת במשקל בצורה מהירה ויעילה. ולמרות האמור לעיל, במקרים מסוימים הדליפה נובעת עקב רשלנות רפואית בניתוח של הרופא המנתח או מי מצוותו הרפואי שמלווה אותו בחדר הניתוחים.
ניתוח שרוול הנו חלק מסדרת ניתוחים שמובילה כאמור להורדה מהירה במשקל אצל אנשים שעודף המשקל שלהם ממש מסכן חיים. מכיוון שבניתוח שרוול כורתים את מרבית הקיבה עלול להיווצר נקב בקיבה, בהשקה או במעי. הבעיה בדליפה כזאת היא שחומרים לא סטריליים מהקיבה דולפים לתוך חלל הבטן ומייצרים זיהום. הזיהום שנוצר עלול להוביל להאצת קצב הלב, בצקות ובמקרים קשים יותר גם למורסה. מדובר בסיבוך לא פשוט שעשוי להוביל לאשפוז ממושך ולא נעים של המטופל.
המקרה הקשה ביותר של רשלנות רפואית בניתוח במקרה של ניתוח שרוול הוא שהרופא המטפל אינו מאבחן את הדליפה וזו יכולה אפילו לסכן את חיי המטופל.
פרוצדורה רפואית פולשנית כמו ניתוח מהווה קרקע פורייה לרשלנות רפואית בניתוח. מכיוון שמדובר בהליך כירורגי רגיש הדורש רמת ריכוז מקסימלית אין מקום לרגע אחד של חוסר תשומת לב מצד הרופא המנתח, ובמידה ויהיה אחד כזה הוא עשוי להוביל להרעת מצבו של המטופל, מה שבוודאי יוביל להגשת תביעה על רשלנות רפואית בניתוח.
