רשלנות רפואית באבחון

החוק הישראלי בחר להגדיר רשלנות רפואית כדבר החל על כל אדם שהיה מעורב בטיפול בחולה ולא הוכיח רמת מיומנות או זהירות סבירה בטיפול המוגדרת גם היא בחוק. במידה ועקב כך נגרם נזק רפואי למטופל לרבות כמובן מקרה של מוות בטרם עת, ניתן יהיה לתבוע פיצוי כספי באמצעות הגשת תביעה אזרחית בבית המשפט בגין רשלנות רפואית. רשלנות רפואית באבחון מתרחשת במקרים בהם נעשתה טעות באבחון המחלה, דבר שניתן היה למנוע לו תפקד הגורם הרפואי המעורב בצורה סבירה, מקצועית וכזאת שמקובלת במצבים כגון זה של המטופל.

שכיחות התופעה

רשלנות רפואית באבחון מחלה בשימת דגש על מחלה מסכנת חיים, הנה אחת התופעות השכיחות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית. בחלק גדול מהמקרים הרשלנות מתבצעת על ידי נותני השירות שפוגשים ראשונים את המטופל כדוגמת קופות חולים, חדרי מיון ומוקדי רפואה דחופה למיניהם. כל אלה מהווים את החוליה הראשונה שפוגשת את המטופל ולפיכך, אבחנה כושלת שלהם עלולה לייצר מסלול טיפולי מוטעה מהרגע הראשון ועד לרגע בו תתגלה הטעות. לעיתים האבחנה השגויה גורמת לכך שהמטופל מקבל טיפול לא מתאים שבחלק מהמקרים רק מבזבז לו זמן חשוב, ובמקרים הקשים יותר פוגע בבריאותו. במקרי חירום כמו התקפי לב ואירוע מוחי טעות באבחנה עלולה לגרום למוות מיותר.

לפעול בזהירות הנדרשת ולא לחסוך בבדיקות

בתי המשפט בישראל קבעו כבר לפני שנים שטיפול רפואי אחראי ייחשב לכזה שלא נסמך על משמע אוזניים ומראה עיניים בלבד כלומר, לא יהיה מבוסס רק על הדיאגנוזה של הרופא. חלה חובה על כל רופא לשלוח את המטופל לביצוע בדיקות רלוונטיות שישפכו אור על מצבו הבריאותי או, יוכיחו את הדיאגנוזה הראשונית של הרופא המטפל. במידה ולא כך פעל הרופא ייתכן וניתן יהיה לתבוע אותו על רשלנות רפואית באם מצב החולה יתדרדר בשל כך.

אבחנה מבדלת

גם במצב בו לרופא יש דיאגנוזה שהוא לגמרי בטוח בה והיא מצביעה לכאורה על מצבו הבריאותי של החולה, אין הוא מוגן מפני תביעה על רשלנות רפואית באבחון במידה ויתגלה שאבחנתו הייתה שגויה והוא לא טרח לשלוח את החולה לבדיקות רלוונטיות, לרבות מה שקרוי אבחון מבדל. אבחון מבדל מחייב את הרופא בשלב הראשוני של תהליך האבחון להציב רשימה של מחלות ומצבים רפואיים שונים שמתאימים לתסמינים מהם סובל החולה ואז לבצע תהליך של שלילת כל אחת מהאופציות מהקשה ביותר לקלה, עד אשר תתקבל בפניו תמונה מדויקת יותר של מצב החולה. רק כך ניתן לקבל אבחנה ראשונית טובה ממנה ניתן יהיה לגזור את המשך תהליך האבחון והטיפול. אי ביצוע התהליך הזה עשוי להוות את הבסיס לתביעה על רשלנות רפואית באבחון במידה ומצב החולה יורע בשל כך, ויתגלה שלא קיבל את הטיפול הנכון.

אבחון מאוחר עקב אי ביצוע בדיקה נדרשת

כדי להסביר את כוונת הכותרת אפשר לתת דוגמא של מקרה כדלקמן – אדם התלונן על כאבים באזור הגב במשך שנים וכל פעם הופנה מחדש לאורתופד ששלח אותו לטיפולי פיזיותרפיה, וזאת מבלי שישלח אפילו לא פעם אחת לבדיקת MRI של עמוד השדרה במטרה להבין את מקור הכאב. כשנשלח בסופו של דבר לאחר שנים לביצוע בדיקה זו הודגם בבדיקה גידול על עמוד השדרה. מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון ומקרה זה היווה עילה לתביעה בבית משפט שזיכתה את התובע בפיצויים משמעותיים.

בדיקה שלא פוענחה כהלכה

בחלק מהמקרים של תביעה עקב רשלנות רפואית באבחון דווקא כן בוצעו בדיקות הדמיה על מנת לנסות ולאבחן את מצב המטופל ואולם, הרדיולוג שאחראי על פיענוח הבדיקה והרופא המטפל שבוודאי ראה גם הוא את תוצאות ההדמיה, לא הבחינו בגידול סרטני שעין אחראית יותר ואולי מקצועית יותר כן הייתה רואה. בכך נמנע מהמטופל גילוי מוקדם של מחלה קשה שהיה יכול להותירו בחיים. הפענוח השגוי גרם לכך שכשהמחלה התפרצה בגוף בצורה אלימה היה בלתי אפשרי להציל את החולה.

רשלנות של רופא המשפחה

מספר מקרים לא מבוטל של חולים שהסתבכו עם הטיפול שקיבלו נגרם עקב רשלנות רפואית באבחון של רופא המשפחה. כשאדם מגיע לרופא המשפחה שלו עקב תסמינים קשים הכוללים כאבים למיניהם, חום גבוה, קוצר נשימה וכל תסמין אחר הנחשב לחמור, הוא חייב להיות מופנה למיון. במידה ורופא המשפחה נמנע מלעשות זאת ומצב החולה התדרדר, תהיה זו עילה להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית באבחון. הדבר בולט במיוחד במקרים בהם רופא המשפחה לא הפנה את המטופל לחדר מיון למרות שזה הגיע אליו עם כאבים חדים בחזה ולאחר מכן, בביתו, לקה בליבו. מדובר במצבים מסכני חיים.

סקירת מערכות שגויה של עובר

רשלנות רפואית באבחון היא למשל אי אבחנה של בעיה קשה במצבו של העובר בעת בדיקה של סקירת מערכות. מצב כזה עלול להוביל ללידת תינוק שיסחוב כל חייו מום קשה שיגרום לו לקשיים ולרמת איכות חיים נמוכה ביותר. כמו כן, הנזק שנגרם הוא גם להורים שיידרשו לטפל בנולד לאורך כל חייו ולשלם סכומי עתק עבור הבדיקות והטיפולים שיידרשו להם במשך שנים רבות. גם אי ביצוע של בדיקה לסקירת מערכות הוא דבר חמור שעלול להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון ולזיכוי בסכום פיצויים גבוה למדי.

הדרך להוכיח רשלנות רפואית באבחון

רשלנות רפואית באבחון היא תביעה שמתבססת על עוולת הרשלנות בה התובע דורש לקבל פיצויים עקב טיפול, אבחון, או מעקב לקויים שגרמו לו נזק רפואי וכספי. כדי לזכות בתביעה על רשלנות רפואית באבחון יש להוכיח את קיומה של חובת הזהירות בין הרופא המטפל שהוא המזיק לבין החולה המטופל שהוא הניזוק כלומר, יש להוכיח שהנזק שנגרם למטופל אכן נגרם עקב רשלנות רפואית באבחון.

מהי אותה חובת זהירות בין המזיק לניזוק? החיים שלנו גם בשגרה מלאים בסיכונים כאלה ואחרים שעלולים לגרור אחריהם נזקי גוף, נפילה במדרגות, דלת שנסגרת על היד או הרגל וכו'. על מנת שניתן יהיה לחייב רופא בגין נזקים שנגרמו למטופל שלו צריך להראות שלרופא קיימת החובה שלא להתרשל אל מול המטופל – זו חובת הזהירות שהוזכרה לעיל. מדובר ביחסים בין אנשים בהם ניתן להטיל אחריות על המזיק כלפי הניזוק. קיימת חובת זהירות מבנית בין רופא מטפל או כל איש צוות רפואי כמו אחות שנתן טיפול ישיר או עקיף למטופל. חובה זו איננה מצריכה הוכחה בכל מקרה ומקרה וניתן לומר, שמקרים בהם נקבע שהמוסד הרפואי אינו חייב בחובת הזהירות כלפי המטופל הנם נדירים ביותר.

אחרי שייקבע שקיימת חובת הזהירות בין הצדדים יהיה צורך להוכיח שחובה זו הופרה כלומר, התרחשה רשלנות רפואית באבחון מכיוון שלא בכל מקרה של טעות באבחון מדובר בהכרח ברשלנות.

הוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות שנקבעה

לאחר שהוכחתם שהייתה רשלנות רפואית באבחון במקרה שלכם, תדרשו להוכיח נזק ישיר שנגרם לכם כתוצאה ממקרה הרשלנות. לעיתים, הוכחת הנזק הסיבתי איננה מסובכת כל כך כמו למשל פגיעה בכלי דם בגוף במהלך ניתוח, פגיעה שגרמה לדימום כבד ולמוות במהלך הניתוח עצמו. במקרים אחרים יכול להיות שיהיה קשה יותר להוכיח את הקשר הסיבתי עקב ריבוי גורמים אפשריים לנזק שחלקם אינם נובעים מרשלנות או עקב קושי בביסוס הקשר מבחינה מדעית או כל סיבה אחרת.

חוות דעת מומחה בתביעה על רשלנות באבחון

אדם שטוען טענה רפואית בתביעה שהגיש חייו לדאוג לבסס את תביעתו באמצעות חוות דעת מומחה רפואי. מומחה רפואי מוגדר בחוק כרופא בעל תואר מומחה ששמו מופיע ברשימת הרופאים העדכנית בישראל כלומר, יש לו רישיון לעסוק ברפואה והוא רשום כרופא במשרד הבריאות.

חוות הדעת תירשם ותוגש בהתאם לדיני הראיות. חוות הדעת תפתח בפירוט אודות הרופא המומחה שכותב את חוות הדעת ותאור מומחיותו, היא תכלול את עובדות המקרה, דיון ומסקנות, לרבות מסמכים רפואיים עליהם ביסס את חוות דעתו וגם רשימה מפורטת של אסמכתאות התומכות במסקנותיו המקצועיות. על הרופא המומחה להצהיר שהנו מעיד עדות מקצועית נטולת פניות ולא עדות שקר.

מקרים בהם בית המשפט ממנה רופא מומחה

ספר החוקים הישראלי מאפשר באופן חד משמעי לשופטים היושבים בדין למנות רופא מומחה שייתן דעתו המקצועית בכל שלבי ניהול התיק. הצדדים שטוענים בתיק יוכלו לומר דעתם אודות המומחה אולם, ההחלטה הסופית הנה של בית המשפט. מכיוון שמדובר בתיק רפואי והשופטים אינם אנשי מקצוע בתחום הרפואה הם בוחרים במקרים רבים למנות רופא מומחה שיחווה את דעתו, דבר שיסייע להם להגיע לפסיקתם. חשוב לציין, שעל פי רוב השופטים נותנים משקל כבד מאוד לחוות דעת המומחה שבחרו ולא יפסקו אחרת ממה שהיא קובעת.

אין להקל ראש

רשלנות רפואית באבחון מקרים רפואיים היא עניין קריטי ולעיתים אבחון שגוי ולא אחראי גורם למוות. אין להקל ראש במקרים של רשלנות רפואית באבחון ויש לנהל כל תיק כזה בכל האחריות, כשלנגד השופטים כל החומר הנדרש למען יגיעו לחקר האמת ויפסקו כהלכה.