רשלנות באבחון סרטן הוושט

רשלנות באבחון סרטן הוושט

סרטן הוושט הוא סרטן מאוד שכיח יחסית לשאר סוגי
הסרטנים. הוא גם מאוד אלים, וגילוי מאוחר מדי שלו גורם לסיכויי ההישרדות לשאוף
לאפס. כיום בזכות הטכנולוגיה יש מספר בדיקות שניתן לעשות אשר מאפשרות גילוי מספיק
מוקדם של המחלה, ואפילו יש טיפולים בשבילה. יחד עם זאת, במידה וקיימים כשלים
בזיהויו במועד מוקדם, הטיפולים נהיים פחות אפקטיביים. במאמר נסקור את הרשלנות הזו.
 

נתונים על
המחלה

כאמור, סרטן הוושט הוא השמיני הכי נפוץ מבין סוגי
הסרטן. כל שנה כחצי מיליון נפשות חדשות לוקות בו. הוא גם נחשב לסוג סרטן בעל
סיכויי הישרדות נמוכים מאוד; רק כ-10% עד 20% מהחולים זוכים לחיות מעבר ל-5 שנים
מרגע גילוי המחלה. ניכר גם כי הוא נפוץ בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת יותר, מאחר
ונמצא כי 80% מהחולים הם מעל גיל 60.

תופעות
וסימפטומים

סימפטומים נפוצים המעידים על סרטן הוושט הם לעתים
סימפטומים רגילים שלא בהכרח ניתן לקשר ישירות למחלה, מה שמקשה על הזיהוי.
סימפטומים אלה כוללים: קושי בבליעה, כאבים בחזה, צרידות, שיעולים כרוניים, דלקת
ריאות, שיהוקים ועוד מספר תסמינים. אלה סימפטומים שניתן לייחס גם למחלות שגרתיות.
מומלץ ללכת לרופא מומחה ומקצועי שלא ישלול את האפשרות לסרטן.

טיפולים

הטיפול יכלול מספר פרוצדורות במספר היבטים. ראשית,
תיקבע פגישה עם תזונאי/ת שייעצו לגבי תפריט תזונתי חדש שעשוי לכלול תוספים
תזונתיים למיניהם. בנוסף, יתבצעו מספרי טיפולים מעמיקים יותר כמו ניתוח להסרת
הגידול, כימותרפיה וטיפול בקרינה. כמובן שסוגי הטיפולים ישתנו בהתאם לשלב שבו
התגלה הסרטן לראשונה; ניתוח לא תמיד עוזר עבור מקרים בהם יש גרורות.

אבחונים

האבחון של המחלה אמור לכלול מספר פרוצדורות
אבחוניות שלא ניתן לדלג עליהן:

1)     
צילום רנטגן לאחר בליעת בריום – פרוצדורה בה נבדק
המעבר בוושט.

2)       אנדוסקופיה – מבצעת סקירה של
פנים הוושט לזיהוי גידולים.

3)     
ביופסיה – לקיחת דגימה של הרקמה למעבדה כדי לזהות
אם מדובר בסרטן או לא ואיזה סוג.

4)     
בדיקת CT – מיפוי שעוזר להעריך את מצב הסרטן והתפשטותו.

עילות לתביעה
משפטית על רשלנות

ההתנהלות בעת גילוי המחלה חייבת להיות מאוד מקצועית
ומסודרת, ואי עמידה בסטנדרטים עלולה להוביל למוות. על כן, חריגות מסוג זה הן עילה
ממשית לתביעת פיצויים גדולה מאוד על רשלנות מצד אנשי המקצוע שהיו אמונים על
התהליך.

כהתחלה, על הרופא האחראי לשים לב לממצאים ראשונים
המעידים על המחלה על ידי הפניה לבדיקות המתאימות. (המצוינות למעלה) יתר על כן,
הבדיקות צריכות להתבצע בצורה מקצועית ודקדקנית על מנת למנוע פספוסים. הפענוח של
אותן בדיקות צריך להיות מדויק ונכון. לבסוף, הכי חשוב, על הרופא ליידע מראש את
המטופל על הפרוצדורה ולא לשלוח אותו לטיפול שהיה מסרב לו.

כמובן שחשוב שהמטופל גם ישים לב בעצמו שכל התנאים
הנ"ל מתקיימים על מנת לוודא שמקבל את הטיפול המיטבי. אך גם אם לא ביצע זאת,
חריגה מכל אחת מהנקודות האלה היא עדיין עילה לתביעה על רשלנות.

תהליך תביעת
הפיצויים

במידה ויש חשד שלפחות חלק מהדרישות הנ"ל לא
מולאו, ניתן לפנות להליכים משפטיים. מומלץ ביותר לשכור את שירותיו של עורך שמבין
בנושא, שכן לא תמיד מאוד פשוט להוכיח שתהליך מסוים אכן נפגע עקב התנהגות רשלנית.

במידה ונמצא כי יש עדויות לרשלנות, המידע יישלח
לחוות דעת שנייה מצד רופא מומחה שמבין בנושא. באם גם חוות דעת זו תומכת בגרסת
התובע, התביעה תוגש לבית המשפט. סכומי הפיצויים עבור רשלנות רפואית לרוב נקבעים
לפי מידת הרשלנות ולפי השלבים שבה התרחשה, והם יכולים להיות גבוהים מאוד.

לסיכום

על
מנת לדעת אם הייתה רשלנות רפואית בתהליך הטיפול בסרטן הוושט צריך לשים לב למספר פעולות
ולבדוק אם התבצעו או לא. על מנת לדעת זאת יש להתייעץ עם מומחים משפטיים ורפואיים
כדי לוודא שאכן יש עילה לתביעה מסוג זה ורק אז להתחיל תהליך משפטי.